זילברמן ואח' נ' בתי זיקוק לנפט בע"מ ואח'

פסק דין חלקי

1.התובע, יליד 1950, הגיש תביעתו לפיצויים כנגד הנתבעות, עקב תאונת עבודה שארעה לו ביום 30.11.2006. לטענתו, כפי שעולה מכתב התביעה, בזמן שנכנס למשרדו, כאשר באותה עת בוצעו באזור עבודות שיפוץ על ידי הנתבעת מס' 2, החליק ו/או נפל ו/או מעד עקב לכלוך ו/או אבק ו/או רטיבות ו/או אחר אשר היה באזור הכניסה למשרדו והוא הוטח בחזקה על הקרקע, כשהוא סובל מפגיעות באפו, בגבו, צווארו וראשו ואבד הכרתו.

ד"ר אלחנן גרינברג, מומחה מטעם התובע, קבע בחוות דעתו מיום 4.2.2009, כי נותרה לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור של 19%, בגין הפרעה ניכרת במעבר אוויר באפו וצלקת.

2.הנתבעת מס' 1 (להלן "בז"ן") הינה מעבידתו של התובע. הנתבעת מס' 2 (להלן "ברכוביץ") הינה חברה קבלנית, אשר לטענת התובע נשכרה על ידי בז"ן לצורך ביצוע עבודות במקום ואילו הנתבעת מס' 3 (להלן "הפניקס") בטחה את ברכוביץ בביטוח אחריות צד ג' בזמנים הרלבנטיים לארוע התאונה.

3.בז"ן הגישה הודעה לצדדים שלישיים כנגד ברכוביץ בטענה שהיא זכאית מברכוביץ לשיפוי, מכח הסכם שנערך בין הצדדים וכנגד הפניקס, בטענה שבטחה אותה בכל זמן רלבנטי לתאונה.

מנגד, ברכוביץ והפניקס הגישו הודעה לצדדים שלישיים כנגד עבוי רחיב ("להלן רחיב"), קבלן משנה של ברכוביץ וכנגד כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן "כלל"), אשר בטחה אותו במועד התאונה.

בניגוד להודעתו של ב"כ ברכוביץ והפניקס מיום 27.1.2011, לא הוגשה על ידי הנ"ל הודעה לצדדים רביעיים כנגד עבוי רחיב וכלל, כהמשך להודעה לצדדים שלישיים שהגישה בז"ן כנגד ברכוביץ והפניקס ולא נטען על ידה לכפל ביטוח.

4.בהתאם להודעת התובע והנתבעות 2 ו - 3 (ברכוביץ והפניקס) מיום 8.12.2010, נדחתה התביעה כנגד הנתבעות 2 ו - 3, ללא צו להוצאות. משעה שנדחתה התביעה כנגד ברכוביץ והפניקס, הרי שמאליו, נדחו גם ההודעות לצדדים שלישיים שהגישו האחרונות כנגד רחיב וכלל.

נותרו, אפוא, לדיון תביעתו העיקרית של התובע כנגד בז"ן וההודעה לצדדים שלישיים שהגישה האחרונה כנגד ברכוביץ והפניקס.

5.בהתאם להחלטתי מיום 14.4.2010 פוצל הדיון בתביעה בין שאלת האחריות והחבות לשאלת הנזק. מה שהצטייר על ידי הצדדים מלכתחילה כישיבה קצרה לבירור האחריות, הפך לשתי ישיבות הוכחות במהלכן העידו התובע ועדיו - מר קרמר וגב' פרנסיס ומנגד, העידו מטעם בז"ן מר אפרים מירב ומר מוני טל. בנוסף, העידו מר דוד ברכוביץ ומר רחיב עבוי. פסק הדין נוגע אך לשאלת האחריות והחבות.

נסיבות התאונה והאחריות

6.כאמור, בכתב התביעה טען התובע כי בזמן שנכנס למשרדו, כאשר באותה עת בוצעו באזור עבודות שיפוץ על ידי ברכוביץ, החליק ו/או נפל ו/או מעד עקב לכלוך ו/או אבק ו/או רטיבות ו/או אחר אשר היה באזור הכניסה למשרדו והוא הוטח בחזקה על הקרקע, כשהוא סובל מפגיעות באפו, בגבו, צווארו וראשו ואבד הכרתו.

7.התובע טען כי יש להחיל במקרה הנדון את הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו", הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין. תנאי ראשון, מבין שלושה תנאים מצטברים, להחלתו של סעיף 41 לפקודה, הינו כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות אשר גרמו למקרה אשר הביא לנזק. בע"א 8151/98 ביאטריס שטרנברג נגד ד"ר הארו צ'צ'יק, פ"ד נו(1) 539, 558 נקבע כדלקמן:

"התנאי הראשון ברור לכאורה עד שאין צורך לפרשו. 'כאשר המעשה ידוע' אין תחולה לכלל... כאשר ישנה עדות לעניין הסיבה להתרחשות הנזק ולדרך התרחשותו, תוכרע שאלת הרשלנות המיוחסת לנתבע על-פי אותה עדות, ולא יהא זה ראוי לפנות להוראת סעיף 41 לפקודה."

בענייננו, כפי יפורט להלן, התובע נתן גרסה מלאה לנסיבות ארוע התאונה, לרבות התייחסות ברורה לנסיבות הממשיות של המקרה, ולא רק לעצם אירוע התאונה. לפיכך, לא מתקיים התנאי הראשון הקבוע בסעיף 41 לפקודה ואין מקום להחיל את הכלל בדבר היפוך נטל הראיה של "הדבר מדבר בעד עצמו".

8.בחקירתו הראשית טען התובע כי "המשרדים היו בתהליכי שיפוץ ושינויים והיה מעין אתר בנייה כל המבנה ובדרכי. כמובן שכתוצאה מכך היה לכלוך, אבק ופסולת הקשור לנושא הבנייה ובדרכי מהמשרד של ישראל למשרד שלי, החלקתי, ממש בפתח המשרד לתוך המשרד, עם הפנים ונפלתי בנפילה כבדה מאוד ללא אפשרות אחיזה בשום דבר, ונחבלתי בפני ומאז איבדתי את ההכרה" (עמ' 12, שורות 19 – 23 לפרוטוקול). באשר לגורם לנפילתו, טען התובע כי אין לו ספק שמדובר בלכלוך ואבק (עמ' 12, שורה 25 לפרוטוקול).

במסגרת דו"ח התאונה שנחתם על ידי התובע (ת/1) ביום התאונה, נרשם כי "העובד החליק נפל ונחבל על יד דלת הכניסה למשרדו. בבניין מתבצעים שיפוצים. העובד נחבל בפנים (ובאף) כתוצאה מהנפילה. הרצפה בבנין חלקה כתוצאה מהאבק עקב השיפוצים". דו"ח התאונה שנחתם על ידי התובע בסמוך לאחר שנפגע, מחזק את גרסתו. בחקירתו הראשית, טען התובע כי עובדי בניין המשרדים לא קיבלו הנחיות בטיחות. לטענתו, לא היה נוהל מסודר של ניקיון וכי לא נעשה ניקיון יסודי במהלך השבועות שעבדו שם. את הפסולת הגדולה היו לוקחים ומפנים "ואת האבק בצורה די מחופפת" (עמ' 13, שורות 1 - 6 לפרוטוקול).

בחקירתו הנגדית, טען תחילה התובע כי באותו יום בוצעו במקום עבודות (עמ' 11, שורות 21 - 26 לפרוטוקול). בהמשך אישר כי ביום התאונה כלל לא בוצעו העבודות בחדרו (יש להדגיש כי התובע נפל בכניסה לחדרו). התובע אישר כי בניגוד לאמור בכתב התביעה, לא הייתה במקום רטיבות (עמ' 17, שורה 28 לפרוטוקול). התובע אישר גם כי היה יוצא ונכנס ממשרדו פעמים רבות במהלך היום (עמ' 18, שורה 28 לפרוטוקול). התובע שלל בחקירתו הנגדית כי מיהר להגיע לחדרו מאחר ושמע את צלצול הטלפון (עמ' 18, שורות 17 - 20 לפרוטוקול).

9.למעשה, לא היו עדים ישירים לאירוע התאונה. העד קרמר, שהינו פקיד כוח אדם בבז"ן, העיד כי משרדו נמצא במרחק של 10 - 12 צעדים ממשרדו של התובע, באותה קומה. לטענתו, באותו יום ביקר התובע במשרדו, בענייני עבודה, ו - 2 - 3 דקות לאחר שחזר לחדרו, הגיעה אליו העדה סטלה ומסרה לו שהתובע נמצא מעולף. קרמר רץ למקום ומצא את התובע על הרצפה כששלולית דם לידו והוא והחובש הרימו אותו (עמ' 4, שורות 1 - 6 לפרוטוקול). העד הגיש תמונות אשר צולמו על ידיו מספר ימים לאחר התאונה (ת/1). בהמשך החקירה הסתבר כי התמונות צולמו באזור המסדרון הראשי וכלל לא במקום בו ארעה התאונה (ראה תמונות ת/1 למול תכנית המבנה ת/2. העד קרמר צלם את האזורים שסומנו A ו - B, בעוד שמשרדיהם של קרמר והתובע מצויים במסדרון פנימי אחר, שאינו מופיע בתמונות). לפיכך, התמונות כלל אינן רלוונטיות, אלא לצורך הבנת מיקום המשרדים. מדבריו של העד עולה, כי באותה תקופה בוצעו שיפוצים במקום ולטענתו, על הרצפה היו צינורות, חתיכות חוטי חשמל ואבק (עמ' 4, שורות 8 - 10 ושורות 21 - 23 לפרוטוקול). משנשאל העד האם באותו יום ראה עובדי קבלן עובדים בשיפוץ, מסר שאינו זוכר בוודאות וכי אינו זוכר האם עבדו במקום או לא (עמ' 6, שורות 19 - 22 לפרוטוקול).

10.גב' פרנצי סטלה, אשר עובדת אף היא באותו בניין משרדים, העידה כי באותו יום שמעה חבטה, ניגשה למקום וראתה את התובע שוכב על הרצפה עם דם. משלא ענה לה, קראה לעזרה. גם עדה זו העידה כי במקום "היה לכלוך, אבק, חלקים של, החליפו חשמל, כבלים, כל מיני על הרצפה" וכי "היה הרבה לכלוך והניקיון היה מאוד גרוע" (עמ' 8 לפרוטוקול). בחקירתה הנגדית, אישרה כי לא ראתה שמישהו עובד בסמוך לחדרו של התובע. העדה טענה כי באותו זמן החליפו את החוטים, את המחשבים ולא זכרה בדיוק. בהמשך, טענה כי באותו יום היו כבלים על הרצפה (עמ' 10, שורה 24 לפרוטוקול).